אלי נהר ונימפות, ביצירותיו של ניקולא פוסן "אפולו ודפנה"

שיתוף:
Share on facebook
Share on linkedin
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email

על פי המיתולוגיה יש כ 3000 אלי נהר והם ילדיהם של אוקיינוס וטתיס. לחציית נהר, בעת העתיקה, הייתה משמעות דתית, מאחר ובמים החיים, שכנו אלוהויות עם כוחות עצומים – טובים ורעים.[1] וירגיליוס ראה את דמותו של אל נהר, מוצגת כדמות אנושית גברית, דמות מופשטת המסמלת את המים ודמות חיה בצורת פר.[2] הם תוארו ככאלה היושבים על פי הנהר, מקום נביעתו וכאלה המוציאים את המים מתוך תהומות האדמה. הם הוצגו ככח פעיל וראשוני המקנה חיים – נותן את המים. מאז המאה השביעית לפנה"ס, תוארו אלי נהר בספרות ואמנות הוויזואלית, כמיזוג של שני יסודות המצויים בהם – יסוד אנושי ויסוד חייתי-פראי.[3] דמויות אלי נהר הוצגו בשתי צורות: דמות גברית ודמותו של פר שפניו אנושיות.[4] אל נהר האכילאוס, שניהל מאבק אלים עם הרקלס, על ליבה של דיאנירה, מתואר במטמורפוזות של אובידיוס (Ovidius, 43 B.C 17 A.D)

מקור: wikimedia.org

כמשנה את צורתו,[5] כפי שתיאר את השתנויותיו של פרוטאוס, "יש כאלה שנתחלפה צורתם ומאז לעולם ינצרוה. אפס זכו האחרים להמיר את צלמם מדי פעם, פעם יראוך כעלם ופעם ככפיר שוחר טרף, פעם תזעם כחזיר ופעם יד איש לא תיגע בו" פתן אתה ולפתע, כשור תנגח בקרניך, אבן היית לא פעם וגם כאילן ראינוך".[6] השתנותו מדגישה את תנועתו ואת כוחו האדיר; מחד, המחברים מהעת העתיקה מדגישים את כוחו העצום של הנהר ואת חוסר האונים של האדם בעת מאבקו איתם,[7] מנגד, דימויו כפר, מדגיש את ההיבט החייתי שבו, את פוריותו, כוחו הפיזי ואת תוקפנותו הבלתי צפויה.[8] הפר מתואר אצל אובידיוס כמטפורה לכוח פראי, כשור זועם ונוגח "ויתרגז בן פלס כמו פר מלא און ומר נפש המשתולל בזירה ובקרן אימים הוא נוגח".[9]

[1] Julia Dyson, King of the Wood: The Sacrificial Victor in Virgil's Aeneid (Norman: University of Oklahoma Press, 2001), 23.

[2] Gretchen Meyers, "The divine River: Ancient Roman Identity and the Image of Tiberinus," in The Nature and Function of Water, Baths, Bathing and Hygiene from Antiquity through Renaissance, eds. Anne Scott and Cynthia Kosso (Leiden and Boston: Brill, 2009), 236.   

[3] Ruth Gais, "Some Problems of River-GOD Iconogrophy," American Journal of Archeology 82, no. 3 (1978): 356-7.

[4] Rogan Taylor, "River Raptures: Containment and Control of Water in Greek and Roman Construction of Identity," in The Nature and Function of Water, Baths, Bathing and Hygiene from Antiquity through Renaissance, eds. Anne Scott and Cynthia Kosso (Leiden and Boston: Brill, 2009), 34—5. 

[5] פובליוס אובידיוס, מטמורפוזות, תרגום. שלמה דיקמן (ירושלים: האוניברסיטה העברית ומוסד ביאליק, 1965), 9:98-100.   

[6] שם, 8:728-30.  

[7] Janusz Ostrowski, Personifications of Rivers in Greek and Roman Art (Krakow: Nakladem University Jagiellonskiego, 1991), 159. 

[8] Mireille Lee, "Acheloos Peplophoros: A Lost Statuette of a River God in Feminine Dress," Hesperia 75, no. 3 (2006): 319.  

[9] אובידיוס, מטמורפוזות, 12:102-104.

ברוכים הבאים!
רחל ספיר

רחל ספיר

מרצה. מספרת סיפורים

פעם מזמן מזמן, אחרי ארוחת השבת, אבא היה מספר לנו סיפור. כשהוא סיפר, הזמן עצר מלכת, לא עניין אותי שום דבר, הייתי מרותקת. סיפורים מופלאים, ספק אמיתיים, ספק בדיוניים, אבא שלי היה מספר הסיפורים. היום כשאומרים עלי "את לא רק מרצה, את מספרת הסיפורים", אני חושבת על אבא, מבחינתי שם הכל התחיל. ספור הוא כמו חץ שננעץ עמוק בלב, שם הוא נשאר…

צרו איתי קשר

להזמנת הרצאה/סדרה, או ליצירת קשר מוזמנים לכתוב לי

הרצאות שצפית בהם לאחרונה
לא נצפו עדיין הרצאות באתר
טיולים
עוד מאמרים שאולי יעניינו אותך