קצת עליי

שמי רחל ספיר – מרצה. מספרת סיפורים.

פעם מזמן מזמן, אחרי ארוחת השבת, אבא היה מספר לנו סיפור. כשהוא סיפר, הזמן עצר מלכת, לא עניין אותי שום דבר, הייתי מרותקת. סיפורים מופלאים, ספק אמתיים, ספק בדיוניים, אבא שלי היה מספר הסיפורים. היום כשאומרים לי "את לא רק מרצה, את גם מספרת סיפורים", אני חושבת על אבא, מבחינתי שם הכל התחיל. סיפור, הוא כמו חץ שננעץ עמוק בלב, שם הוא נשאר.

אומרים שיש בי תשוקה לנושא עליו אני מדברת, "רואים עליה שהיא אוהבת את מה שהיא עושה". בהחלט אוהבת והתכנים של ההרצאות שלי נבנים מתוך התשוקה הזו. אני משקיעה בחשיבה יצירתית להרצאה שתהיה: מסקרנת, מפתיעה ובגובה העיניים. "זה לא רק הידע, אלא בעיקר, איך שאת מעבירה אותו", מכנים אותי "מספרת הסיפורים". ההרצאות נשענות ומתבססות על ידע, שנרכש באקדמיה, בלימודי היסטוריה ותולדות האמנות ובלמידה יומיומית ואין סופית, אבל יש בהרצאות שלי גם: אנקדוטות מעניינות, הומור ויש סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. "זו הרצאה שוברת שגרה, אחריה, היום שלי נראה אחרת, איזה כיף", וכן ההשתדלות שלי היא 'לגעת' יותר בקהל, שייקח אתו משהו הביתה, לייצר עניין וסקרנות. שהקהל יצא עם תובנות וירגיש שהוא היה רוצה ללמוד ולשמוע עוד על נושא ההרצאה.

אני אוהבת לנסוע בכל רחבי הארץ, זו ההזדמנות שלי להכיר מקומות, נופים ובעיקר לפגוש את האנשים; יש בי את היכולת והרצון ליצור קשר בלתי אמצעי עם הקהל. אני מרצה: בערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, בתי ספר לתיירות, המועצה הציונית, בית הלוחם, טוקהאוס, הסתדרות המורים, מועדונים, קבוצות פרטיות, דיורים מוגנים ועוד ואני יכולה לתת הרצאות גם אצלכם. השאיפה שלי שתהיה לקהל חוויה אחרת, להעשיר את עולמו. איך אני אוהבת לשמוע את הצליל "אהההה" מהקהל, זה עושה לי את היום. ללמד, לחדש, לרגש ולספר לו סיפור, מתוך עולמות התוכן הקרובים ללבי והם המומחיות שלי: מיתולוגיה יוונית ורומית, האמנות המערבית, התמונה כספר – האמנות הנוצרית, "רואים עולם" – איטליה; מדינה שלי היא בית שני.

לפני שנים עזבתי מקצוע שלא אהבתי ויצאתי לדרך חדשה; עשיתי שינוי של 180 מעלות והתחלתי הכל מהתחלה. הנוסחה שלי היא להשתדל לעשות ולהתמקד בדברים שמעניינים אותי, לקבוע מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך ולנסות ליהנות מהכאן ועכשיו. ואני נהנית, כמה אני נהנית ממה שאני עושה. יש אומרים: אישה, "קחי את העולם כולו" – נושא זה, של מתן אפשרויות וכח לנשים, הוא חשוב מאוד ואם היינו כבר משיגים זאת, כנראה שלא היינו צריכים יום מיוחד, "יום האישה הבינלאומי". אני יכולה לדבר רק על עצמי ובשם עצמי, על רחל, ואני בטח לא רק אישה (על כל המשתמע), אני אמשיך בדרך של קבע, לחדש ולהתחדש. אני "לא נחה על זרי הדפנה" ונצמדת ל"מוזות" שמלוות אותי בדרכי: המשפחה וחברים קרובים. 

אני מקווה, שהאתר שלי יעמיק את הקשר שלי אתכם, אתם מוזמנים לשמור על קשר: להזמנת הרצאות ו/או טיולים ובכלל ב"צור קשר".