גטו ונציה – הגטו הראשון בעולם

שיתוף:

ונציה  La Serenissima "השלווה מכל", היא ללא כל ספק אחד היעדים הקסומים, החושניים והמיוחדים, אי אפשר להישאר אדישים אליה, היא כמו ונוס העולה מן הים.

איך קרה שדווקא כאן צומח רעיון ה"גטו"?

סיפורו של הגטו היהודי בוונציה, קשור קשר ישיר ברפובליקה שבתוכה נוסד וההבדלים בינו לבין הגטאות, בתקופת השלטון הנאצי, גדולים.

 אבל כאן נטמן הרעיון.

ונציה, העיר החדשה ביותר באיטליה, נוסדה במאה ה-5 על גדות הדלתא ובמאות ה 15-16 היא כבר מעצמה. העיר רחוקה מהיבשת, אין אפשרות להתפרנס בה מחקלאות, אין מחצבים, אבל יש לה ים. הוונציאנים מפתחים את כוחם הימי: המסחרי והצבאי, העיר הופכת להיות רפובליקה ימית חשובה. הכח של ונציה בתקופה זו הוא: שילוב בין חוקה, שנתנה לה יציבות שלטונית וצי ימי עצום, שהפך אותה למעצמה אדירה המתמחה במסחר ובנקאות. מיקומה הגיאוגרפי, בין המזרח והמערב, העניק גם לבנקאי העיר מעמד מיוחד ולאורך התעלה הגדולה הוקמו בנקים להשקעות ולמימון. אי אפשר לתאר את הכלכלה של אירופה בלי מעורבות הבנקים הוונציאנים וה Ducatus, המטבע של וונציה, העיד על המעמד הגבוה של העיר.

יהודים מגיעים לעיר לצורכי מסחר, כנראה במאה ה-10, במאה ה-14 יש כבר יהודים שמתגוררים בעיר והם הורשו לעבוד בכמה עיסוקים, אבל אחד מן התחומים בהם עסקו היה מתן הלוואות בריבית – תחום זה היה חשוב מאוד, ונציה היא מרכז מסחרי ולא ניתן לקיים מסחר בלי שיש גורם שנותן לך הלוואות.    ב 1492 מגרשים מלכי ספרד את היהודים מספרד והעיר ונציה הופכת לאחד מן היעדים אליהם הם מגיעים והאוכלוסייה הולכת וגדלה. ההחלטה להכניס את היהודים למתחם סגור, הייתה חלק ממדיניות כוללת, ששאפה לשמור על השקט בין הקהילות השונות שהתגוררו בעיר, הסגירה הייתה למטרת פיקוח. ונציה מחליטה להכניס למתחמים סגורים, לא רק יהודים, אלא גם: הולנדים, פרסים, טורקים ואחרים, אבל המגבלות על כל קבוצה, היו על פי דרגת האיום שלה בעיניהם של השליטים המקומיים. ההחלטה היא מקומית, ונציאנית ורק ב 1555 מוציא האפיפיור בולה המכונה Cum Nimis Absurdum  "כיוון שזהו אבסורד", בה נכתב, בין היתר, שצריך לסגור את היהודים. בעקבות הבולה האפיפיורית, מייסדים את הגטו השני ברומא ומשם בכל חלקה הצפוני של איטליה.

מתוך המכתב של האפיפיור פאולוס הרביעי: "…זה חסר כל היגיון…להיות במצב שבו הנצרות האדוקה, מאפשרת ליהודים גישה לחברתנו ואף לחיות ביננו; אכן הם אינם מכירים טובה לנוצרים, שכן, במקום להודות על יחסנו האדיב, עולבים בנו…מעזים הם לטעון לעליונותם עלינו…" 

ב 29/03/1516 נוסד הגטו היהודי בוונציה באזור בו היו בית יציקה; מקום בו מתיכים מתכות, מקום מלוכלך, אבל לא רחוק מהלב הפועם של העיר. מקור השם "גטו" לא ברור, יש כמה סברות, אציין רק שלוש. האחת: מ"גט" – כתב הגירושין היהודי. ההרחקה מתושבי העיר, נראתה ליהודים, שבעצם עברו טרנספר, כמו גירושין ולכן נתנו את השם הזה. השנייה: Borghetto – עיר קטנה מוקפת חומה, מי שמצדד בדעה זו אומר, כי היהודים הוכנסו למתחם סגור וגטו הוא קיצור השם .Borghetto היסטורית, בתכנית המקורית צוין כי תבנה חומה סביב הגטו, אבל זה לא יצא אל הפועל. הגרסה השלישית והרווחת ביותר, היא המילה בתי יציקה בעגה הוונציאנית, אולם ה-ג' הפך ל-ג. יש אומרים, כי היהודים הגרמניים הם האחראים לכך מאחר ולא יכלו להגיד ג' ומכאן נשארנו עם המילה "גטו". (שתי הקבוצות הראשונות בגטו היו יהודים איטלקים וגרמנים, אבל הקהילה השלטת הייתה הגרמנית).

הגטו הורחב ב 1541 וב 1633, הוסיפו את החלק החדש ביותר, בו התגוררה קהילה יהודית ספרדית עשירה. היהודים חיו לראשונה במקום משלהם, הם יכלו ליצור תרבות יהודית עצמאית ויחד עם זאת לשמור על קשר עם הסביבה. בגטו, בשיאו, התגוררו אלפי יהודים מקהילות שונות וההבדלים ביניהם גרמו למתחים. מצד אחד, הקהילה היהודית כולה, יכולה הייתה לנהל את ענייניה בתוך הגטו וכולם פגשו את כולם באירועים: חברתיים, דתיים ותרבותיים, אבל מצד שני, הם לא התחתנו ביניהם ולכל קהילה היה בית כנסת משלה. בוונציה היו כמה עשרות מקומות תפילה, אולם בתי כנסת היו חמישה, שנותרו בתחומו של הגטו עד היום. ליהודים בוונציה, להבדיל מהמצב בגטאות שנוסדו בתקופת מלחמת העולם השנייה, הותר לצאת מתחומי הגטו ולהסתובב ברחבי העיר, גם אם בתנאים מגבילים. הם יצאו בבוקר והיו צריכים לחזור לגטו עד שעות הערב, הכניסה והיציאה היו משני שערים, שעל שניהם הוצבה שמירה לאורך שעות היום ואת משכורתם של השומרים שילמה הקהילה היהודית.

בסוף המאה ה-18 מגיע נפוליאון בונפרטה לאיטליה ובין היתר פותח את כל הגטאות ומאפשר ליהודים חופש לבחור היכן הם רוצים להתגורר.

נתתי הרצאה, על הגטו הראשון בעולם, במקום שאני מכירה כבר כמה שנים, אבל אתמול התרגשתי, כי חלק ניכר מן האנשים הם שורדי שואה.

מתוך הרצאה שלי הגטו היהודי הראשון בעיר השלווה מכולן

ברוכים הבאים!
רחל ספיר

רחל ספיר

מרצה. מספרת סיפורים

פעם מזמן מזמן, אחרי ארוחת השבת, אבא היה מספר לנו סיפור. כשהוא סיפר, הזמן עצר מלכת, לא עניין אותי שום דבר, הייתי מרותקת. סיפורים מופלאים, ספק אמיתיים, ספק בדיוניים, אבא שלי היה מספר הסיפורים. היום כשאומרים עלי "את לא רק מרצה, את מספרת הסיפורים", אני חושבת על אבא, מבחינתי שם הכל התחיל. ספור הוא כמו חץ שננעץ עמוק בלב, שם הוא נשאר…

צרו איתי קשר

להזמנת הרצאה/סדרה, או ליצירת קשר מוזמנים לכתוב לי

הרצאות שצפית בהם לאחרונה
לא נצפו עדיין הרצאות באתר
טיולים
עוד מאמרים שאולי יעניינו אותך