סדרת סיפורי התנ"ך בכלל וקנאת אחים בפרט, כמייצגים נרטיב של ההווה

שיתוף:

מבוא

במבט ראשון, נראה כי סדרת סיפורי התנ"ך,[1] היא צילום של מציאות מקרית בה נתקל עדי נס,[2] אולם, כאשר קוראים את השם שנתן לסדרה כולה ולכל תצלום בנפרד, אנו מניחים כי יש ביצירתו יותר מאשר רובד אחד. בעבודתו אנו רואים, כי הדמויות מן המקרא, מוצגות כדמויות עכשוויות של אנשים משולי החברה, אנשים קשי יום, הזקוקים לחמלה מן הקהילה. החיבור בין שמה של הסדרה לבין הדימוי המצולם, מוליך את התודעה של הצופה מן הסיטואציה המקראית אל הסיטואציה האקטואלית ועולה השאלה, האם סדרת סיפורי התנ"ך בכלל וקנאת אחים בפרט, מייצגים נרטיב של ההווה.

[1] סדרת סיפורי התנ"ך הוצגה לראשונה במרץ 2007 בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב ואוצר התערוכה היה מרדכי עומר. סדרת זו כוללת 14 דימויים: הבל, קין והבל, הגר, יעקב ועשיו, יוסף, אליהו, שמואל ושאול, דוד ויונתן, איוב, איוב ורעיו, רות ונעמי מלקטות, רות ונעמי, אברהם ויצחק ונח. התצלומים כולם נקראים ללא כותרת ובסוגריים נרשמו שמות הדמויות המופיעות בהם. מרדכי עומר, "פתח דבר," בתוך עדי נס, בעריכת מרדכי עומר (תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007), 7.  

[2] עדי נס גדל בקרית גת, באחת מן הערים שנוסדו כדי לשכן בהן את גלי ההגירה הגדולים, מקומות בהם טרדות היום יום, העסיקו את תושביהן. הוא בוגר בצלאל שזכה במספר פרסים ישראלים חשובים: פרס שר המדע, התרבות והספורט, פרס גוטסדינר לאמנות ישראלית, פרס לאון קוסטנטינר לצילום ועוד. הוא הציג בתערוכות בקנדה, ברלין, סן פרנסיסקו, פריז, לוס אנג'לס, אטלנטה, אריזונה, ניו יורק ואוסטריה. דורית לויטה-הרטן, "יותר מהאימה, החסד," בתוך עדי נס, בעריכת מרדכי עומר (תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007), 18—9.

מקור: wikimedia.org

בעבודתי אבחן ארבעה תצלומים מן הסדרה, העוסקים בדמויות וסצנות מספר בראשית, הקשורות בקנאת אחים והם: קין והבל, הבל, יעקב ועשיו ויוסף. תחילה אבדוק מהן הגישות במחקר העוסקות בשאלת המחקר אותה אני מבקשת לבדוק, בהמשך אבחן מי הן הדמויות בסדרה ואת מי הן מייצגות ולבסוף, אדון בכל אחד מן התצלומים הללו. בתצלום הראשון בו אעסוק, ללא כותרת (קין והבל), משנת 2003 (תמונה מס' 1) בוחר עדי נס להציג את הרצח הראשון. אנו  רואים שתי דמויות המתגוששות על מדרכה, האחת נראית מפוחדת והיא מגוננת בידיה על פניה ואילו השנייה, לה יש תווי פנים מזרחיים, היא בעלת שרירים והבעת פניה וגופה מטילים פחד. כאשר מביטים ברקע, אנו רואים מקום מוזנח ויש אסוציאציה לשכונת עוני או לשכונה בה קיים פשע. התצלום השני, ללא כותרת (הבל), משנת 2003 (תמונה מס' 3) קשור קשר ישיר עם הראשון וכאן אנו רואים את דמותו של הבל המת, המוטל על מדרכה וברקע פוסטר של שחקנית קולנוע צרפתייה. בתצלום השלישי, ללא כותרת (יעקב ועשיו), משנת 2006 (תמונה מס' 5) רואים אנשים יושבים, במקום הנראה כמו בית תמחוי, אליו מגיעים נזקקים כדי לאכול. ליד השולחן הקרוב אלינו יושבים שלושה גברים, אחד מבוגר ומשני צדיו גברים צעירים ולפניהם יש קערת מזון. ברקע אנשים נוספים ועושה רושם כי כולם אנשים עניים. בתצלום האחרון בו אעסוק, ללא כותרת (יוסף), משנת 2004 (תמונה מס' 7) אנו רואים נער צעיר, תכול עיניים ובהיר שיער, הלובש חולצת פסים; ברקע נראה רחוב עלוב מראה ומעל שמיים כחולים.

מתוך סדרת הרצאות שלי האמנות והסיפור המקראי

ברוכים הבאים!
רחל ספיר

רחל ספיר

מרצה. מספרת סיפורים

פעם מזמן מזמן, אחרי ארוחת השבת, אבא היה מספר לנו סיפור. כשהוא סיפר, הזמן עצר מלכת, לא עניין אותי שום דבר, הייתי מרותקת. סיפורים מופלאים, ספק אמיתיים, ספק בדיוניים, אבא שלי היה מספר הסיפורים. היום כשאומרים עלי "את לא רק מרצה, את מספרת הסיפורים", אני חושבת על אבא, מבחינתי שם הכל התחיל. ספור הוא כמו חץ שננעץ עמוק בלב, שם הוא נשאר…

צרו איתי קשר

להזמנת הרצאה/סדרה, או ליצירת קשר מוזמנים לכתוב לי

הרצאות שצפית בהם לאחרונה
לא נצפו עדיין הרצאות באתר
טיולים
עוד מאמרים שאולי יעניינו אותך